רבי לוי בר גרשון מחכמי צרפת ופרובנס.
מגדולי מפרשי המקרא. פילוסוף, רופא, מהנדס, מתמטיקאי, ואסטרונום.

היה בן בתו של הרמב”ן (רבי משה בר נחמן).

נולד בפרובנס שבדרום -צרפת בשנת ה’מ”ח (1288) – נפטר כנראה בפפינין (פרובנס) בשנת ה’ק”ד (1344).

רלב”ג התפרסם גם בין אומות העולם בפעולתו המדעית – ספרותית, שהקיפה תחומים רבים, ובמיוחד בזכות חיבוריו והמצאותיו במתמטיקה ובאסטרונומיה.
בטרם מלאו לו 30 שנה, חיבר את ספרו הגדול “מלחמות השם”, העוסק בענייני אמונה ומחשבת ישראל.

את ספרו בתורת החשבון, “מעשה חושב”, חיבר בהיותו בן 33.
חיבר גם כמה ספרים בהנדסה ובחוכמת התכונה והיה אחד מהראשונים שעסקו בטריגונומטריה.
המציא כלי אסטרונומי חשוב, שנודע בשם “מקל”, למדידת מרחבי הרקיע.
הוא כינה את תגליתו זו בשם “מגלה עמוקות” ובאמצעותה חיבר “לוחות התכונה”.
פרסומיו בחוכמה זו שימשו יסוד לחקירותיהם של האסטרונומים שבאו אחריו, כגון קופניקוס ועוד.

חיבר גם ספרים חשובים בתורה שבעל – פה:
“שערי צדק” – פירוש לשלוש-עשרה מידות של רבי ישמעאל;
“יסוד המשנה” – מבוא ללימוד המשנה ;
“מחוקק צפון”- פירוש האגדות בפרק חמישי של מסכת בבא בתרא;
פירוש למסכת ברכות, ועוד.

חיבורו החשוב ביותר של רלב”ג הוא פירושו למקרא.
בפירושו נכללו רעיונותיו הפילוסופיים, וביאוריו משלימים את השקפותיו בספרו “מלחמות השם”.
שיטתו היא שכלתנית. בסוף כל עניין הוא מסכם “תועליות” שיש להפיק מן הכתוב.

הוא דן בבעיות שהיו שנויות במחלוקת בזמנו.
היו שהתנגדו לדעותיו, כגון רבי שם טוב אבן שם טוב, שכינה את ספרו “מלחמות ה’ ” – “מלחמות עם ה'”.
בכינוי זה מכנהו גם רבי יצחק עראמה בספרו “עקידת יצחק”. גם הריב”ש (רבי יצחק בר ששת), רבי חסדאי קרשקש ואחרים התנגדו לדעותיו בחריפות.

לעומתם, חכמים אחרים הגנו עליו ויישבו את השגות מתנגדיו.
פירושו של רלב”ג למקרא זכה לכמה מהדורות, והוא מן הספרים העבריים הראשונים שנדפסו.
הפירוש לנביאים ראשונים, למשלי ולאיוב נדפס בכל המהדורות של “מקראות גדולות”.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)  
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.