מחכמי ארץ ישראל ואיזמיר הנודעים. דרשן ומקורב למלכות. מחדש היישוב היהודי בטבריה. נולד בחברון בשנת ה’ת”ך (1660). נפטר בטבריה בשנת ה’תק”ד (1744). בצעירותו עקר עם משפחתו לירושלים, שם נתחנך בישיבת “בית יעקב” שבראשה עמד רבי משה גלאנטי (המג”ן). בין רבותיו היו רבי אברהם אמיגו ורבי שלמה אלגאזי. היה חברו של רבי חזקיה דה סילוה, מחבר “פרי חדש”. נתמנה לרבה של צפת. בהיותו בן ששים שנה עקר לאיזמיר ונתמנה לראש הרבנים. פעל רבות להקמת קרן הקהילה ותיקן תקנות חשובות. היה אהוד ביותר בעירו על היהודים ונוכרים כאחד. רבי משה ירושלמי אשכנזי כתב עליו: “רבי חיים מפורסם מאד בכל הארצות… שאין דומה לו בכל ארץ תוגרמה, וגם הישמעאלים והערבים נוהגים בחכם זה כבוד כי הם יודעים שגדול הדור הוא”.

בהגיעו לגבורות, בשנת ה’ת”ק (1740), החליט רבי חיים אבולעפיה לבנות את העיר טבריה, שעמדה בחורבנה שנים רבות, ולעשותה מרכז רוחני גדול. משנודעה כוונתו למושל טבריה השיח’ דאהר אלעמר, תמך בכל לבו בתוכנית זו ועודד את רבי חיים להגשימה. כשבא רבי חיים לטבריה עם משפחתו ועם תלמידים רבים נהג בו השיח’ כבוד גדול ונענה לכל בקשותיו. בתוך שנתיים של פעילות נמרצת, על אף זקנותו המופלגת, הקים רבי חיים ליהודי טבריה בתי מגורים, בית כנסת מפואר, בית מרחץ, חנויות ומפעלים, סלל כבישים והכשיר קרקע לעיבוד חקלאי.

כשפרצה מלחמה בין מושל דמשק סולימאן לבין השיח’ אלעמר ביקשו רבים מיהודי טבריה להימלט, אך רבי חיים דיבר על לב היהודים לבל ייבהלו והם נשארו בעיר עד נצחונו של השיח’ ביום ה’ באלול ה’תק”ג (1743), שנקבע מאז ואילך ליום חג לקהילת טבריה. באותם ימים העביר רבי חיים את הנהלת הקהילה לבנו רבי יצחק, וימים מועטים אחר כך נפטר.

ספריו: “עץ החיים” – דרושים על התורה; “מקראי קדש” – הלכות יום טוב; “יוסף לקח” – דרושים על התורה; “שבות יעקב” – על “עין יעקב”; “חנן אלקים” – דרשות; “ישרש יעקב”. (אנציקלופדיה לבית ישראל) 

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים