רבי שר שלום שרעבי בר יצחק מזרחי מגדולי חכמי תימן וארץ-ישראל, גדול המקובלים בדורות האחרונים ומפרשה של שיטת האר”י (רבי יצחק לוריא) בקבלה. נולד בתימן בערך בשנת ה’ת”פ (1720). נפטר בירושלים בי’ בשבט ה’תקל”ז (1777).

בצעירותו הסתיר את גדולתו בתורה ונהג כאדם פשוט. לאחר נס שאירע לו, נדר לעלות לארץ-ישראל. בדרכו לארץ ישראל עבר דרך הודו בבל חלאב ועוד מדינות.

על יציאתו מתימן כתב מרן הבן איש חי רבנו יוסף חיים בספרו “בן יהוידע” וזל לשון קודשו: ודע, כי אבותינו סיפרו לנו על רבנו הרש”ש ז”ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק … וכאשר בא רבנו הרש”ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שניזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז”ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עימהם.

ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות “כה תדבר” וגו’ היה מוציא תיבת “כה” מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: “מדוע אתה צועק בתיבת “כה” בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: “האדי אל כה חרקת קלבי” (תרגום: זאת ה”כה” שרפה את ליבי) עד כאן שמענו מאבותינו.

נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב”ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן!”

כשהגיע לירושלים התפרנס כ”שמש” בישיבת המקובלים “בית-אל”, מיסודו של רבי גדליה חיון, כשהוא ממשיך להסתיר את גדולתו. כשנודע לחכמי הישיבה כי הוא גדול בתורה ובקבלה, קיבלו אותו כחבר בחבורה הקדושה. בשנת ה’תקי”א (1751), לאחר פטירתו של רבי גדליה חיון, התמנה הרש”ש לממלא מקומו בראשות הישיבה. בשנת ה’תקי”ד (1754) כבר היה מפורסם כאחד מגדולי הדור ושמו חתום על “שטר התקשרות” של חברת “אהבת שלום” יחד עם תלמידיו המפורסמים, החיד”א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי), מהרי”ט (רבי יום-טוב) אלגזי וחכמים אחרים.

שמו יצא כאיש קדוש וכבעל-מופת ואגדות מופלאות סופרו עליו. לפי אחת מהן, זכה לגילוי אליהו. עיקר גדולתו של הרש”ש היא בפרשנות של שיטת האר”י בקבלה ובכך עוסקים חיבוריו. לדברי המקובלים האחרונים, אי-אפשר להבין את דברי האר”י בלי פרשנות הרש”ש. חיבר ספרים וקונטרסים רבים, ביניהם; “אמת ושלום” – על ספר “עץ חיים”; “נהר שלום” – כוונות התפילות והמצוות; “רחובות הנהר” – על הקדמות האר”י; “סידור הרש”ש” – סידור עם כל כוונות האר”י. מתוך סידור זה נוהגים המקובלים להתפלל עד היום. את מקומו מילא בנו, רבי חזקיה יצחק (נפטר בשנת ה’תקס”ח / 1808). בנו של רבי חזקיה יצחק, רבי רפאל אברהם שלום (נולד בשנת ה’תקל”ה / 1775; נפטר בכ”ה בכסלו ה’תקפ”ז / 1826), עמד גם הוא בראש ישיבת “בית-אל”. חיבר ספר “דברי שלום” – חידושים על התנ”ך, על הש”ס ושאלות ותשובות בקבלה. (ערוץ התורה/ אנציקלופדיה לבית ישראל)

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים