תפילה נפלאה שחיבר רבי נתן מברסלב זיע”א, למנוע ולהנצל ממגיפה. אקטואלי מתמיד בימים אלה, כאשר מגיפת הקורונה משתוללת בעולם.
אַתָּה סֵתֶר לִי (יפסיק מעט) מִצַּר תִּצְרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכּוֹ בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן”.
מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט עַל כָּל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוֹלְכִין וּמְסַבְּבִין בָּהֶם מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶאֱמֹר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ, וְיָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבוֹא אֶל בָּתֵּיהֶם לִנְגֹּף, אוֹ לְהַזִּיק וּלְהַחֲלִישׁ חַס־וְשָׁלוֹם.
רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְּהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, לְמַעֲנָם וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ אוֹתָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוֹשִׁים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְתִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אוֹתָם (מִיִּשְׂרָאֵל) אֲשֶׁר כְּבָר הִכִּיתָ אוֹתָם בְּאֵיזֶה חֹלִי אוֹ מַכְאוֹב רַחֵם עֲלֵיהֶם וּרְפָאֵם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף. אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ (ואם מבקש גם על אדם שחלה, יוסף: ובפרט לחולה פלוני/ת בן/בת פלונית) כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. אֵל חַי וְקַיָּם, מְחַיֶּה חַיִּים, תֶּן לָנוּ חַיִּים וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גְּאָלֵנוּ מִמָּוֶת פְּדֵנוּ מִשַּׁחַת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי וָמִי אוֹרְבִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט עַל מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו אֵיזֶה גְזֵרָה לֹא טוֹבָה חַס־וְשָׁלוֹם, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְתִּיר וּלְהַצְפִּין אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהָאוֹרְבִים הַמְסַבְּבִים עָלָיו. רַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עַל כָּל מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו אֵיזֶה גְזֵרָה לֹא טוֹבָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַצִּילֵם [וְהַסְתִּירֵם] בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין.
רַחֵם עָלֵינוּ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה. חוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. מָרָא דְעָלְמָא כֹּלָּא, “שׁוֹמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה”, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ, בְּאֵיזֶה שֵׁם, לְהַסְתִּיר וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִכָּל פְּגָעִין וּמַרְעִין בִּישִׁין, וּמִכָּל מִינֵי גְזֵרוֹת רָעוֹת, בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין וּבֵין לְאַחַר גְּזַר דִּין, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהָאוֹרְבִים וְהַמַּסְטִינִים לִכְנֹס וּלְהִתְאַחֵז חַס־וְשָׁלוֹם תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה אֲשֶׁר אַתָּה מְכַסֶּה וּמַסְתִּיר בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים [הַטְּהוֹרִים] וְהַנּוֹרָאִים.
וְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת. שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה. סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ”. כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. “וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ”.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, אָמֵן וְאָמֵן:
(ליקוטי תפילות, קל”ו)