שמעון הצדיק מגדולי חכמי ישראל וכהן גדול בימי בית – המקדש השני. אחרון אנשי כנסת הגדולה: “שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה” (אבות א, ב). ראשון החכמים שנזכרו במשנה. בן דורו של רבי דוסא בן הרכינס. מסורת התורה עברה אליו מפי שאר אנשי כנסת הגדולה ובראשם עזרא הסופר (רמב”ם, הקדמת פירוש המשנה). תלמידו הוא אנטיגנוס איש סוכו, רבם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, מהם החלה תקופת ה”זוגות”, שקדמה לתקופת התנאים (אבות שם, ג – ד).

היה כהן גדול אחרי עזרא הסופר (רמב”ם, הקדמת “משנה תורה”), ושימש בתפקידו 40 שנה (יומא ט, א). פעמיים עשה “פרה אדומה” (פרה ג, ה). כאשר בא אלכסנדר מוקדון לארץ – ישראל, בשנת ג’תמ”ב (318 לפה”ס), כדי להחריב את בית – המקדש בהשפעת הכותים, לבש שמעון הצדיק בגדי כהונה ויצא לקראתו, בראש קבוצה מ”יקירי ירושלים”. כשראה אלכסנדר את שמעון הצדיק, ירד ממרכבתו, השתחווה לפניו ואמר: “דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית [בעת] מלחמתי”, וכך התבטלה הגזירה (יומא סט, א).

אלכסנדר ביקש שיקבעו בבית – המקדש את דיוקנו, ושמעון הצדיק הסביר לו שהדבר אסור על – פי התורה, אך הבטיח לו שכל הילדים שיוולדו לכהנים באותה שנה, ייקראו אלכסנדר על שמו, וכן שיספרו את השנים שבתאריכי השטרות מזמנו, והוא הנקרא “מניין השטרות” (מדרש רבי דוד הנגיד), שהחל בשנת ג’ת”נ (310 לפה”ס).

על נסיבות פטירתו מסופר: “אותה שנה שמת שמעון הצדיק, אמר להן: שנה זו הוא [אני] מת. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר להן: כל יום הכיפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ונתעטף לבנים ונכנס עמי ויצא עמי, שנה זו נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ונתעטף שחורים ונכנס עמי ולא יצא עמי. לאחר הרגל חלה שבעת ימים ומת” (מנחות קט, ב). היו לו שני בנים, שמעי וחוניו, שבנה את מקדש “בית חוניו” באלכסנדריה של מצרים (שם). חז”ל מפליגים בשבחו של שמעון הצדיק ומתארים 7 – ניסים שאירעו בתקופת כהונתו (יומא לט, א). מאמרותיו באגדה: “על שלושה דברים העולם עומד – על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים” (אבות א, ב). (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.