רבי משה יהושע ליב דיסקין מחכמי ארץ – ישראל, מרבני ירושלים ומגדולי הדור. פוסק, פרשן ומנהיג דגול בקהילת האשכנזים הפרושים בירושלים. נולד לאביו רבי בנימין בגרודנה שבבלרוס (רוסיה הלבנה) בשנת ה’תקע”ט (1819). נפטר בכ”ט בטבת ה’תרנ”ח (1898).

מנעוריו נודע כ”עילוי”. מגיל 27 החל לשמש ברבנות, תחילה בלומז’ה, כממלא מקום אביו, ואחר- כך בערים מזריץ’, קובנו, שקלוב ובריסק, שם דבק בו הכינוי “הרב מבריסק”. בשנת ה’תרל”ז (1877) עלה לארץ – ישראל וקבע את מושבו בירושלים, בה שימש ברבנות עד פטירתו.

נוסף להתמדתו הגדולה בלימוד התורה ובהרבצתה, היה מראשי הלוחמים נגד הכנסת “תיקונים” לתלמודי התורה בירושלים ועמד נגד כל רוח זרה שאיימה לחדור לירושלים. התנגד לשיטת “הפלפול” גרידא ודבק בלימוד המביא לפסיקת הלכה. נודע בפיקחותו וביראת השמים שלו, ויהודי ירושלים חרדו למוצא פיו. רבים פנו אליו בבעיותיהם השונות, בפרט בענייני רפואה, ונושעו על – ידי עצותיו וברכותיו.

היה פעיל בהקמת מוסדות רבים בירושלים. בית-יתומים, הנושא את שמו עד היום, הוקם ביוזמתו בשנת ה’תר”מ (1880). יזם הקמת ועד מאוחד לשחיטה בירושלים. סייע בהקמת פתח – תקווה כששלח אברכים לגור שם ושימש כגיזבר המושבה. ניהל את ישיבת “אוהל משה” בירושלים ולימד בה. לאחר פטירתו ניהל את הישיבה בנו רבי יצחק ירוחם, שיחד עם רבי יוסף חיים זוננפלד הנהיג את מאבק “היישוב הישן” בתנועה הציונית החילונית.
הניח אחריו חיבורים רבים בתחומים שונים ספר שאלות ותשובות; חידושים לתלמוד; פירושים לחומשים בראשית – שמות; מאמרים בתחומים שונים בספר “מפתחות התורה מציון”; “תורת אוהל משה” – פירוש לאגדות בש”ס ולספר שמות. על מצבתו נחקק: “פה נגנז ארון הקודש, רבן ומאורן של ישראל, יחיד הדור ופלאו”. (אנציקלופדיה לבית ישראל)

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.