רבי מרדכי שרעבי מחכמי תימן וארץ ישראל, מגדולי המקובלים בדורנו, איש מופת וראש ישיבה. נולד במחוז שרעב שבתימן בערך בשנת ה’תרס”ח (1908). נפטר בירושלים בכ’ במרחשון ה’תשמ”ד (1983). היה נכדו ותלמידו של רבי יפת תעיזי. למד תורה גם מפי רבי חיים סנואני. אחר- כך למד בישיבה בעיר עדן.
בשנת ה’תרצ”ב (1932) עלה לארץ – ישראל. התיישב בירושלים ונמנה בין רבני ישיבת המקובלים “בית-אל”. כן היה מלומדי ישיבת “שערי ציון” של ה”ראשון לציון” רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל. רבי מרדכי הקים בירושלים את ישיבת המקובלים “נהר שלום”, על שם הרש”ש (רבי שר שלום שרעבי), בה הרביץ תורה, בנגלה ובנסתר, במשך עשרות שנים, כשהוא מקרב המונים לתורה ולמצוות. ישיבתו היתה אחד המקומות הבודדים בהם התפללו על – פי כוונות הרש”ש. התפרסם כאיש קדוש והמונים השכימו לפתחו לקבלת עצה וברכה. את כל הכספים שקיבל מציבור המבקרים הקדיש להחזקת הישיבה ולתמיכה בנצרכים. הוא עצמו חי בפשטות ובצניעות. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות