רבי יעקב ישראל קנייבסקי בר חיים פרץ מגדולי חכמי התורה בעולם ומגדולי היהדות החרדית בדורו. נולד בט’ בתמוז ה’תרנ”ט (1899), בכפר טשאן שבאוקראינה. נפטר בבני – ברק בכ”ג באב ה’תשמ”ה (1985). למד בישיבת נובהרדוק בקרמנצ’וג, באחת הישיבות שהקים ה”סבא מנובהרדוק” (רבי יוסף יוזל הורוביץ). משם עבר לישיבה בהורונסטייפל. בזכות כשרונו הגדול וכושר התמדתו התפרסם, בכל ישיבות נובהרדוק, כ”עילוי מהורונסטייפל” או בקיצור – ה”סטייפלר”.
בהיותו בן 20 נלקח בכפייה לצבא הרוסי. יהודי העיר והסביבה אספו כסף רב כדי לפדותו, אך הוא לא שוחרר. במשך שהותו בצבא עשה מאמצים רבים לקיים מצוות ולא לחלל את השבת. לאחר ששוחרר מהצבא הוכנס לכלא היות ועבר על איסור השלטונות ללמד תורה. לאחר שנה שוחרר. למרות האיסור התמסר להפצת התורה ולהקמת ישיבות. כשנוכח שחייו בסכנה נמלט לישיבת נובהרדוק שבביאליסטוק.
בשנת ה’תרפ”ה (1925) פורסם ספרו הראשון, “שערי תבונה” – על מבחר סוגיות הש”ס. ה”חזון איש” (רבי אברהם ישעיה קרליץ) התרשם מגאונות מחבר הספר והציע לו לשאת לאישה את אחותו.
מסדר הקידושין, שנערכו בשנת ה’תרפ”ז (1927), היה רבי חיים עוזר גרודז’נסקי, מגדולי הדור, רבה של וילנה. גיסו, ה”חזון איש”, שעלה לארץ – ישראל בשנת ה’תרצ”ג (1933), שכנעו לעלות לארץ.
משנת ה’תרצ”ד (1934), שנת עלייתו לארץ, ועד שנת ה’תש”כ (1960) עמד ה”סטייפלר” בראש ישיבת “בית יוסף” נובהרדוק שבבני – ברק. הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה ולא היה מעורב בענייני ציבור. באותה עת החל לפרסם את ספריו על הש”ס – “קהלות יעקב”, שהפכו לספרי יסוד בישיבות. אחרי פטירת ה”חזון איש” עברה אליו הנהגת הציבור החרדי, למרות שלא נשא בתפקיד רבני רשמי. מכל רחבי העולם הפנו אליו שאלות ובקשו את עצתו ואת ברכתו. איגרותיו פורסמו בספר “קריינא דאגרתא”. ספרים נוספים שחיבר: “שיעורים של תורה”, “שיעורין דאורייתא”, “שיעור מצוות”, “איפת צדק”, “חיי עולם”, “ברכת פרץ” ועוד. כן חיבר קונטרסים הלכתיים. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות