רבי יעקב אבוחצירא זצ”ל

מרן ה’אביר יעקב’ גדול צדיקי מרוקו, סבו של האדמו”ר רבי ישראל אבוחצירא ה”בבא סאלי” זי”ע.
רבי יעקב נולד בשנת תקס”ו בעיר תאפיללת שבמרוקו.
משחר נעוריו דבק בתורה בכל מאודו, למד עם אביו את כל חלקי התורה – תנ”ך, משנה, תלמוד וכו’.
עלה והתקדש בקדושה אחר קדושה ובגיל 10 כבר זכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב שבא אליו מעולם העליון כדי ללמדו את סודות התורה.

לאחר פטירת אביו הקדוש, רבי מסעוד זצוק”ל, מינוהו חכמי העיר לרב מחוז העיר תאפיללת. שם ייסד את ישיבת “אביר יעקב”, לעיתים יצא רבי יעקב בעצמו על גבי חמור למסעות ברחבי מרוקו ומחוצה לה כדי לאסוף כספים עבור אחזקת הישיבה, מתן צדקה לעניים ואחזקת אלמנות ויתומים.

רבי יעקב היה מסור לעמו ועורך תכופות סיגופים וייחודים לביטול הגזירות, כמו כן רבים הושיע בברכותיו שעשו ניסים ונפלאות. כאשר הבחינו כי כל היוצא מפיו מתקיים החלו לכנותו ׳המלוב”ן׳ (המלומד בניסים), אף הגויים התייחסו אליו בכבוד גדול ובהערכה, כינוהו ‘אלחזן אל כביר’ (הרב הגדול) ופעמים רבות ביקשו כי יפשר וישכין שלום בענייניהם.
כתב ספרים רבים בכל מקצועות התורה וגם פיוטים.

כסף והשתוקק לעלות לארץ ישראל, אולם כל פעם שהתכוון לעלות הפצירו בו אנשי קהילתו להישאר ולהנהיג את יהודי מרוקו.
בשנת ה-תרל”ח החליט כי הגיעה העת לעלות לארץ ישראל ובחודש טבת שנת ה-תר”ם חנה בעיירה דמנהור שבמצרים.

בליל שבת קודש ערך את הקידוש ולפתע ראה כי אחד הנרות כבה, אז הבין שצריך להפטר שם, ואמר למארחו ‘טוב, תחזור הנשמה למקומה, המקום שממנו חוצבה’ וגילה שבעוד שבוע יסתלק לבית עולמו.

לאחר שבוע, בבוקרו של יום א’ רבים מאנשי הקהילה בדמנהור הגיעו לקבל את ברכתו. אח”כ החל לקרוא את ‘שיר השירים’ אמר ‘וידוי’, וציווה את שני תלמידיו שיקברוהו בדמנהור, קרא את קריאת שמע והשיב את נשמתו לבוראה.

אנשי קהילת אלכסנדריה (מצרים) חפצו שרבי יעקב יקבר בעירם, אולם בכל פעם שניסו לנוע לעבר אלכסנדריה החלו לרדת גשמים עזים, ורצונו של צדיק התקיים וגופתו הטהורה הוטמנה בדמנהור.

נס ופלא נורא מאד סיפרו שני תלמידיו, היה זה כאשר עסקו בטהרתו לפני הקבורה ורצו להטבילו במקוה, קם רבי יעקב כאדם חי וטבל בעצמו.

רבי יעקב חיבר ספרים רבים, אשר משמשים לאבן יסוד בספריה היהודית בניהם: “גנזי המלך”; “יורו משפטיך ליעקב”; “מעגלי צדק”, “פיתוחי חותם”, “לבונה זכה”, “פתח האוהל”, “מחשוף הלבן”, “שערי תשובה” “שערי ארוכה” ועוד רבים.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן. (מערכת ערוץ התורה)