רבי דוד גאנז בר שלמה מחכמי אשכנז. היסטוריון מתימטיקאי ואסטרונום. מתלמידיו המובהקים של רבי משה איסרליש (הרמ”א). נולד בגרמניה בשנת ה’ש”א (1541). נפטר בפראג בח’ באלול ה’שע”ג (1613). נדד למקומות תורה בבון, בפרנקפורט ובפולין. כשישב בפראג למד גם מפי המהר”ל (רבי יהודה ליווא) מפראג ומאחיו רבי סיני. בעידודו של הרמ”א השתלם באסטרונומיה ובמתימטיקה. היה מהיחידים מבין יהודי גרמניה שרכש בקיאות במדעים אלה ובא בכתובים עם גדולי המדע שבדורו.
חיבוריו: “צמח דוד” – על ההיסטוריה מבריאת העולם עד זמנו, תורגם לכמה שפות; “נחמד ונעים” – גללי חוכמת התכונה, קידוש החודש ומדידות הכוכבים (בהקדמה מובאת סקירה על התפתחות מדע האסטרונומיה); “מגן דוד” – קיצור ספרו “נחמד ונעים”; “מגדל דוד” – מתימטיקה; “מאור הקטן”- בניין לוח השנה. שני חיבוריו האחרונים נותרו בכתב – יד.