רבי אריה לייב צונץ מפלוצק בר משה מגדולי חכמי פולין, מחבר פורה ביותר.
מופלג בתורה, מקובל, בקי גדול וחריף עצום. כונה “רבי ליבוש חריף”.
נולד בפינצוב בשנת ה’תקל”ג (1773) – נפטר בג’ באייר ה’תקצ”ג (1833).
כבר בהיותו בן 18 שנה יצא שמו כעילוי וחידושיו הרשימו את גדולי הדור.
הוא נבחר לרבה של פלוצק.
שימש כאב”ד גם בצ’כנוב.
בשנת ה’תק”ע (1810) עבר לוורשה, שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים.
בעל “חמדת שלמה” (רבי שלמה זלמן ליפשיץ), אב”ד ורשה, התייעץ עמו בכל העניינים.
לימים עבר לפראגה, פרבר של ורשה, שם שימש כרב במשך שנתיים, ואחר – כך התמנה לראש ישיבה.
בישיבתו הגדולה העמיד אלפי תלמידים, ביניהם גדולי ישראל.
בין תלמידיו היה בעל “חידושי הרי”מ” (רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו”ר מגור).
זמן קצר לפני פטירתו, התעמק בהלכה וחקר, האם גוסס חייב בתפילה, ומתוך עיון בהלכה – החזיר נשמתו לבוראו.
21 מחיבוריו הודפסו במספר מהדורות.
ציווה לכתוב על מצבתו, כי הוא מתחייב להשתדל בשמים עבור כל מי שידפיס את חיבוריו.
הדבר עודד רבים לעשות זאת. ספריו זכו להערכה רבה בפולין, בשל חריפותם ועמקותם.
המפורסמים שבהם:
“יעלת חן” – הדפיסו בפראג בהיותו בן 24.
ספר זה זכה להסכמתו של ה”נודע ביהודה” (רבי יחזקאל לנדא), בציינו, כי נדר שלא לתת הסכמר לספר חדש, אולם “אדעתא דהאי גברא רבה לא נדר”;
“גט מקושר” – על סדר הגט והחליצה;
“שמחת יום – טוב” – על מסכת ביצה;
“גרש ירחים” – על מסכת גיטין;
“יין משמח”,
“מלא העומר” – על התורה ועל חמש מגילות;
“קומץ מנחה” – על התורה ועל המועדים.
כן כתב פירושים נוספים לתורה, תשובות ודרשות.
(אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות