רבי אליעזר יהודה פינקל בר נתן צבי מחכמי ליטא וארץ – ישראל. ראש – ישיבה ומגדולי מרביצי התורה שבדור. נולד בשנת ה’תרל”ט (1879). נפטר בשנת ה’תשכ”ה (1965). נתחנך בגיל צעיר אצל אביו, ה”סבא מסלובודקה”. המשיך את לימודיו בישיבות ליטא: סלובודקה, רדין ומיר. היה תלמידו של רבי איסר זלמן מלצר, בעל “אבן האזל”. נשא לאשה את בתו של רבי אליהו ברוך קמאי, ראש ישיבת מיר, ושימש מספר שנים כר”מ, ובשנת ה’תרס”ז (1907) מילא את מקומו. כל חייו עסק בהפצת התורה בישיבתו ובמקומות אחרים. במיוחד בלטו כישוריו המינהליים ומסירות נפשו לתלמידיו, כאשר כילתה שריפה את הישיבה בשנת ה’תרע”א (1911) ורבי אליעזר יהודה חזר והקימה תוך זמן קצר. תורתו בהלכה, באגדה ובמוסר – הגיעו לכל שדרות הציבור. בשנות מלחמת העולם ה – 1 נאלץ לעזוב את מיר. הוא נדד ברחבי רוסיה, כאשר בכל מקום אליו הגיע הסתופפו סביבו תלמידים ששתו בצמא את תורתו. בשנת ה’תרפ”ב (1922) שב לשמש כראש הישיבה וכמנהלה הרוחני של ישיבת מיר, אשר גדלה באותם ימים והכילה אלפי תלמידים, עד שנחשבה לישיבה הגדולה בעולם. במלחמת העולם ה – 2 שוב נאלץ לעזוב את העיירה מיר ושב לנדוד, עם תלמידיו, ממקום למקום. בתחילה לוילנה ולעיירות אחרות עד שלבסוף נדדה הישיבה לשנחאי שבסין ואילו רבי אליעזר יהודה עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם הקים מחדש את ישיבת מיר. חיבורו המונומנטלי “דברי אליעזר” על הש”ס, התקבל בעולם הישיבות. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות