רבי אלחנן בר שמעון מחכמי אשכנז. בן דורו של רבנו גרשם מאור הגולה. בנו של רבי שמעון הגדול, שהיה מראשוני חכמי אשכנז ומגדוליה. רבי שמעון אביו חיבר על שמו את קטע הפיוט “א-ל חנן נועם נחלתו להשפר” הנאמר בשחרית ליום ב’ של ראש השנה.

לפי המסורת נחטף רבי אלחנן מבית אביו בהיותו תינוק והוטבל לנצרות, ולימים היה לאפיפיור. כאשר נודע לו בדרך כלשהי שיהודי הוא, וכי אביו הוא רבי שמעון הגדול, התחכם להביא את אביו אליו על-ידי שאסר על יהודי מגנצא לשמור שבת ולמול את בניהם. אביו בא בראש משלחת להשתדל אצל האפיפיור, וזה עמד על כך שיישאר ביחידות עם רבי שמעון, ואז נתוודע אליו וביטל את הגזירה. לגבי סופו של רבי אלחנן קיימות שתי גירסות. לדעה אחת נטש את כס האפיפיור בסתר וחזר לדור בבית אביו. לגירסה אחרת עלה על מגדל הכנסייה, הכריז באוזני אלפי שומעים שהנצרות דת שקר והפיל עצמו מראש המגדל על קידוש ה’. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.