אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (סביב שנת ‘- ד’ס’ / 300). מקום מושבו היה כפי הנראה בטבריה. תלמידו של רבי ינאי (פסחים מו, א). מבעלי האגדה החשובים. זכה לקבל מגדולי האמוראים בדור הראשון והשני: רבי יוחנן, רבי יוסי בן זמרא, רב ורבי אבהו.
מסר אמרות רבות באגדה בשמם של רבי מאיר (מדרש תהילים קא) ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי (תנחומא נח, כד). אמרותיו היו מצוטטות בפי החכמים (ביחוד רבי יהודה בר שמעון, רב הונא, רבי פנחס ורבי ברכיה). הוא בעל המאמר: “אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו” (קהלת רבה א, ג). (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)