רבי אהרן בר משה הלוי מסטרוסילה, אדמו”ר בדור השלישי לחסידות לחלק מחסידי חב”ד, גדול בתורה ובהלכה. בן למשפחת הורוביץ, המתייחסת לרבי ישעיה, בעל “שני לוחות הברית” (של”ה). נולד בשנת ה’תקכ”ו (1766). נפטר בשנת ה’תקפ”ט (1829). תלמידו המובהק של בעל ה”תניא” (רבי שניאור זלמן מלאדי), מייסד חסידות חב”ד, שעימו עמד בקשרים עמוקים במשך 30 שנה. וכך כתב על עצמו: “קרוב לשלושים שנה שנתאבקתי בעפר רגליו ושמשתי לפניו, ולא עמדתי על שמועותי עד אחר הרבה יגיעות שיגעתי בכל מלה ומלה ששמעתי מפיו הקדוש”.
היה מגדולי המעמיקים בחסידות חב”ד והיה חבר נאמן של רבי דב בר (האדמו”ר האמצעי) בנו של בעל ה”תניא”. לאחר פטירת בעל ה”תניא” בשנת ה’תקע”ג (1813), כשמילא רבי דב בר את מקום אביו, הופרה הידידות ביניהם, שכן רבים מחסידי בעל ה”תניא” דבקו ברבי אהרן. בניגוד לדגש ששמה חסידות חב”ד על הגישה השכלית ועל התבונה, הדגיש רבי אהרן את התרוממות הרוח בהגות ובתפילה הנרגשת, שהם המפתח לאהבת ה’ ודבקות בו. שיטתו הייתה קרובה יותר לזרם העיקרי של החסידות מאשר לחסידות חב”ד. כתב פירוש לספר ה”תניא” – “שערי היחוד והאמונה”, המשלים את חלקו השני הבלתי-גמור. כן כתב: “פתח התשובה”; “שערי עבודה”; “עבודת הלוי” – דרשות ושו”ת. כמה מניגוני חב”ד מיוחסים לו. אחרי פטירתו של רבי אהרן מילא את מקומו בנו רבי חיים, שנפטר בצעירותו, וכך בטלה השושלת וחסידיה נתפזרו בין חסידי חב”ד, לעכוויץ וקוידנוב. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות