רבי אהרן הלוי (הרא”ה) זצ”ל

רבי אהרן בר יוסף הלוי, מחכמי ספרד. מגדולי החכמים, ממנהיגי הדור וממרביצי התורה בברצלונה, רב ופוסק. נפטר בשנת ה’ס”ה (1305). מצאצאי רבי זרחיה הלוי (הרז”ה), מחבר “המאור”. גם שאר אבותיו היו מגדולי ישראל: “ונהגתי מנהג רבותי ואבותי אשר היו מגדולי ישראל. ואם לא השגתי לצפורן קטנה שבהם, למדתי ממדתם” (תשובת הרא”ה, בתוך שו”ת הריטב”א, סימן עט). תלמידו המובהק של הרמב”ן (רבי משה בר נחמן). למד תורה גם מפי אחיו רבי פנחס, שאותו הוא מכנה “רבי אחי”. חברו של הרשב”א (רבי שלמה בן אדרת), עימו הלך כברת-דרך ארוכה מבית מדרשו של הרמב”ן עד שעשה עימו בהרבצת תורה בברצלונה. תלמידים רבים היו להם, והמפורסם שבהם הוא הריטב”א (רבי יום-טוב בר אברהם אלאשבילי).

בשנת ה’ל”ח (1278) נתבקשו רבי אהרן והרשב”א ליישב מחלוקת קשה שפרצה בעיר סרגוסה, ובשנת ה’מ”ד (1284), על-פי המלצת המלך, נתמנה הרא”ה לרב העיר בניסיון נוסף לשים קץ למחלוקות. בעצתו הותקנו בעיר מספר תקנות, שהקהילה נהגה לפיהן דורות רבים לאחר מותו. לאחר זמן מסוים שב לברצלונה. בהיות הרא”ה והרשב”א שני גדולי הדור, היו רבים מן החכמים תלמידיהם, ושאלות בהלכה הופנו אל שניהם. אולם, לא תמיד פסקו בדרך אחת, ופעמים נחלקו ביניהם בפסיקה. במקרה אחד הועברה שאלה לחכמי פרובנס, כדי שיכריעו ביניהם.

בספר תשובות הריטב”א (סימן עט) נדפסה תשובת הרשב”א עם השגות הרא”ה בחריפות ובאריכות. כאשר כתב הרשב”א את ספרו בהלכות איסור והיתר “תורת הבית”, כתב עליו הרא”ה ספר השגות בשם “בדק הבית”, בסגנון מתון, מתוך בקשת שלום “כדי שיתבררו ויתלבנו הדברים ויזכו הרואים והחכם יבור לעצמו”. הרשב”א, מצידו, כתב בעילום-שם ספר תשובה חריף בשם “משמרת הבית”. בתקופה מאוחרת יותר הודפסו שלושת החיבורים בספר אחד. חיבר מספר חיבורים. מחידושיו לתלמוד נשתמרו רק מסכתות כתובות, ביצה וסוכה. קטעים מפירושיו למסכתות אחרות הובאו ב”שיטה מקובצת” לרבי בצלאל אשכנזי. מפירושו להלכות הרי”ף נותרו מסכתות ברכות ותענית. באחד מכתביו מזכיר הרא”ה כי כתב ספר פסקים על הש”ס ושמו “נזר הקדש”. בידינו נמצאים פסקי הלכותיו בענייני יין נסך ונידה. “ספר החינוך” על תרי”ג מצוות יוחס לו בטעות. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)