רבי אביגדור קרא בר יצחק מחכמי אשכנז.
דיין, מקובל פייטן ושליח – ציבור.
נפטר בפראג בט’ באייר ה’קצ”ט (1439).

לא ברור אם הוא מצאצאי רבי יוסף קרא, או ששמו בא לו בשל בקיאותו במקרא.
כיהן כדיין בפראג, יחד עם רבי יום – טוב ליפמן מילהאוזן, מחשובי רבני פראג בזמנו.

רבי אביגדור נודע כמקובל חשוב והיה בין הגורמים להתפשטות הקבלה מספרד ומאשכנז לבוהמיה.
הוא בא בוויכוחים תכופים עם חכמים נוצריים.

היה מהחשובים באנשי חצרו של ווניצסלאוו ה – 4, מלך בוהמיה.
היתה לו השפעה על יאן הוס, מייסד כת נוצרית, אשר אימץ רבים מרעיונותיו של רבי אביגדור ותקף בהם את הכנסייה הקתולית.
במלחמה שפרצה בין הקתולים ובין תלמידי הוס, ערכו הקתולים פרעות גם ביהודים.

חיבוריו: “קדש הלולים” ו”ספר האמת” – עוסקים בתורת הקבלה, ונותרו בכתב – יד.

מסורת קדומה מייחסת לרבי אביגדור את עריכתם של שני ספרי הקבלה הנודעים: “הקנה” ו”הפליאה”.

כפייטן, חיבר פיוטים רבים, מהם נכללו במחזורים שונים. מפיוטיו הנודעים: “אחד יחיד ומיוחד” – על אחדות ה’.

רבי אביגדור הוא גם מחברה של הקינה “את כל התלאה אשר מצאתנו”, שנכתבה בעקבות הפרעות ביהודי פראג, ביום טוב אחרון של פסח שנת ה’קמ”ט (1389), כתוצאה מעלילת חילול “לחם הקרבן”.
קינה זו נאמרת בפי יהודי פראג בתפלת מנחה של יום הכיפורים.

(אנציקלופדיה לבית ישראל) 
פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר.