יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר עַל יָדוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע טוֹבָה וְהַפַּרְנָסָה וְכָל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדָם וּבִזְמַנָּם קֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ רוֹעֵנוּ זוּנֵנוּ, הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, פַּרְנְסֵנִי וְכַלְכְּלֵנִי בְּנִדְבַת חֶסֶד וּמַתְּנַת חִנָּם אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וְאֶת כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְאֶת כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וְתֵן לִי כָּל צָרְכִּי בְּכָבוֹד וּבְהֶתֵּר וּבְהַרְחָבָה גְדוֹלָה. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה פב)