יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִדִּבּוּרִים רָעִים וְלֹא אֶפְגֹּם אֶת דִּבּוּר פִּי לְעוֹלָם וְלֹא יֵצֵא מִפִּי שׁוּם דִּבּוּר רָע עַל שׁוּם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא אֶחְקֹר אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם, רַק תַּעַזְרֵנִי וְתַטֵּה אֶת לְבָבִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲקֹר תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וָטוֹב שֶׁאֶפְשַׁר לִמְצֹא בְּכֹל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ אַחַר זֶה, לַחְתֹּר לִמְצֹא אֵיזֶה זְכוּת אֲפִלּוּ בְהַפָּחוֹת שֶׁבַּפְּחוּתִים. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה לח)