רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מֵעָוֹן הֶחָמוּר שֶׁל גְּזֵלָה, שֶׁלֹּא אֶגְזֹל אֶת חֲבֵרִי אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְלֹא אֶחְמֹד וְלֹא אֶתְאַוֶּה אֶת בֵּית רֵעִי, שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ כְּלֵי כַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ, תַּכְשִׁיטָיו וּבְגָדָיו וּכְלֵי בֵּיתוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעִי, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, אֶהְיֶה נִשְׁמַר תָּמִיד לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לָהֶם, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְּצָתָם.(ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה סח-סט)