רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל כֵּן בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, וּתְזַכֵּנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לִי רַחֲמִים הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, יֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי הָאוֹמֵר לַיָּם עַד פֹּה תָבֹא, הוּא יִגְעוֹר בְּהַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלִּי וּבְכָל הָרוֹדְפִים אוֹתִי שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִּי וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי, וְיַנִּיחוּנִי לְעָבְדוֹ בִּקְבִיעוּת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּשׁוּבָה וָנַחַת אִוָּשֵׁעַ. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה פא)