ישועה גדולה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵחֲמַת בִּלְבּוּל עֲכִירַת דַּעְתִּי מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר הַכַּעַס וְהַקְּפֵדוּת בְּכָל פַּעַם, עַד אֲשֶׁר יִתְחַמֵּץ לְבָבִי בְּעַקְמִימִיּוּת גָּדוֹל וּמְבַלְבֵּל אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים דַּעְתִּי קְצָרָה לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְהַצִּילֵנִי מֵעָוֹן הֶחָמוּר וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִטְרְדוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לְּדַבֵּר, כִּי אִם הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ, הוֹשִׁיעָה אָבִי אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה סח-סט)