רבי חיים מצאנז זצ”ל

רבי חיים מצאנז בר אריה ליבוש מייסד השושלת.

נולד בטרנוגרד בשנת ה’תקנ”ז (1797) – נפטר בכ”ה בניסן ה’תרל”ו (1876).

נחשב כראש אדמו”רי דורו ועשרות אדמו”רים מפולין, מגליציה, ומהונגריה הסתופפו בצילו בהם רבים מהמפורסמים שבדור.
אביו היה אב”ד טרנוגרד.

רבי חיים היה בעל כשרונות רבים ובשל כך כונה “העילוי מטרנוגרד”.

היה חתנו של רבי ברוך פרנקל בעל “ברוך טעם”. בזיווגו האחר – חתן רבי יחיאל צבי מדומברובה.

למד אצל רבי נפתלי צבי מרופשיץ ואצל רבי צבי הירש מזידיטשוב.

נסע גם אל רבי צבי הירש מרימנוב ואל רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.

משנת ה’תק”צ (1830) שימש כרב בצאנז ומשנת ה’תקצ”א – צ”ב (1831-2) – כאדמו”ר.

היה גאון מוסכם על כל בני הדור שהפליאם בבקיאותו ובלמדנותו.

עובד ה’ במסירות נפש נפלאה.

דבקותו והתלהבותו בשעת התפילה היו כה גדולות, שכאשר רקע ברגלו החולה לא הרגיש כלל שהיתה זבה דם.

ה”שולחנות” שערך לחסידיו ארכו שעות רבות ובהם היה נוהג לספר ספורי צדיקים.

פזרנותו לצדקה היתה לאגדה.

פיזר את כל כספו לעניים.

דאגתו לבנות העניים קדמה לדאגתו לבנותיו, והוא ומשפחתו חיו בצניעות ובדחקות.

מלבד בניו היו לו גם 7 חתנים רבנים ואדמו”רים.

רבי חיים היה מחבר פורה.

עומק ידיעותיו וגאונותו בתורה ובקבלה באו לידי ביטוי בספריו הרבים, ביניהם:

“דברי חיים” – על הלכות גיטין ומקוואות;
“דברי חיים” – שו”ת;
“דברי חיים” – על התורה.

ספריו נדפסו במהדורות רבות. יצאו גם ספרים על מנהגיו ותולדותיו.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)