רבי חיים חייקל בר שמואל מהמדורא מהראשונים באדמו”רי ליטא. דמות מופת ליראת שמים. נפטר בכ”ג באדר ה’תקמ”ז (1787). שימש חזן בקרלין ומורה בעיירה המדורא שליד גרודנו. לפי אחד המקורות – היה בידידות עם הגר”א (הגאון רבי אליהו מווילנה). הושפע מרבי אהרן הגדול מקרלין ונמשך לחסידות. נהג צומות וסיגופים, עד שהכיר את המגיד רבי דוב בר ממזריץ’ והיה לתלמידו המובהק, ולאחר פטירתו של המגיד בשנת ה’תקל”ג (1773) ייסד בהמדורא חצר חסידית. בהיותו בעל מחשבה מקורית וחריפה ובהיותו ראש המדברים בהפצת החסידות, תקפוהו חלק מה”מתנגדים” בכתביהם, בעיקר באלה של רבי דוד ממקוב. בשל ריבוי ההתקפות עליו – נאלץ לעזוב את עיירתו לפרק זמן מסוים והתגורר באחד הכפרים, אולם לא נרתע והמשיך להנהיג את עדתו עד מותו, אז עבר כס האדמו”רות לבנו רבי שמואל. בנו השני רבי דב ישב בשדליץ (פולין) ונחשב לאחד מגדולי החסידים שהצטיין בתפילה עד כלות הנפש. דרשותיו של רבי חיים חייקל כונסו בספר “חיים וחסד”, הכולל גם מאיגרותיו. איגרות אחרות נדפסו בספר “איגרת הקדש”. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
יישר כוח גדול , זכות הצדיק תגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן