רבי יהודה בר אשר מחכמי אשכנז שעברו לספרד. רב, דיין ופוסק. נולד בשנת ה’ל’ (1270). נפטר בשנת ה’ק”ט (1349). היה אחד משמונת בניו של הרא”ש (רבי אשר בר יחיאל) ומתלמידיו. לפני בריחתם של הרא”ש ובני משפחתו מאשכנז, נשלח רבי יהודה לתור את ספרד והוא אז בן 15 שנה. בבוא אביו לספרד המשיך ללמוד בישיבתו, ולאחר פטירתו מילא את מקומו כאב – בית – דין וכראש – ישיבה. השלטונות הכירו בו כראש רבני ספרד וקיבלו את פסקיו בענייני נוכרים, שנידונו לפניו. מנהיגי הקהילה ניסו לכפות על בית – דינו לפסוק כפסקי הרמב”ם (רבי משה בר מימון) בלבד, אך הוא לא נענה ואף איים בהתפטרות. רבי מנחם בר זרח (בעל “צדה לדרך”), היה מתלמידיו. נשא לאשה את בת אחיו רבי יחיאל, ולאחר פטירתה נשא את בת אחיו רבי שלמה. תשובותיו כונסו בספר “זכרון יהודה”, וכמה מתשובותיו נכללו גם בספר “בית יוסף” לרבי יוסף קארו. אחיינו רבי אשר בר שלמה, חיבר איגרת תוכחה שהיא צוואתו. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות