רבי יהושע פלק זצ”ל

רבי יהושע פלק, בר אלכסנדר הכהן מגדולי הפוסקים.
מחבר “פרישה ודרישה” על “ארבעה טורים”, ו”ספר מאירת עיניים” (סמ”ע) על “שולחן – ערוך” חלק “חושן משפט”.
נפטר בי”ט בניסן ה’שע”ד (1614).

למד תורה אצל הרמ”א (רבי משה איסרליש) ואצל מהרש”ל (רבי שלמה לוריא).
אחרי שכיהן ברבנות בכמה קהילות, פתח ישיבה בבית חותנו והעמיד תלמידים הרבה. בין תלמידיו נמנים: ה”מגיני שלמה” (רבי יהושע בר יוסף חריף מקרקוב), בעל “איתן האזרחי” (רבי אברהם רפפורט) ובעל “באר שבע” (רבי יששכר איילנבורג).

רבי יהושע השתתף בישיבות רבני “ועד ארבע ארצות” ובין התקנות עליהן חתם – לא לקנות רבנות בכסף, וכן תקנות בענייני ריבית. אף שנתבקש על ידי כמה קהילות לקבל עליו עול רבנות, לא נעתר וחותנו פירנסו.

בשנת ה’שע”א (1611) סידר גט בעיר וינה, יחד עם רבי מנוח הנדיל ובעל (“חכמת מנוח”), וויכוח הלכתי התעורר בין גדולי הפוסקים בדורו לגבי כשרותו של הגט.
מכיוון שרבים מהלומדים הסתפקו בלימוד ה”שולחן – ערוך” מבלי להתעמק במקורות וביסודות הדין והיה חשש שיורו שלא כהלכה, החליט רבי יהושע לחבר פירוש על “ארבעה טורים” ועל “שולחן – ערוך” ולהשלים חסרון זה.

חיבוריו מתחלקים לארבעה חלקים א. “פרישה” – מפרש בקיצור את פסקי ה”טור”; ב. “דרישה” – מציין את מקורות ה”טור”, מוכיח את פירושו ומתווכח עם ה”בית יוסף”. כמו – כן, שילב בו פסקי “ראשונים” שלא הוזכרו ב”טור” והערותיו על דבריהם; ג. “הוספה” – חלק זה מביא פסקי – דינים שהתחדשו אחר חיבור ה”טור” וה”בית יוסף”, אך לבסוף שילב אותו כהגהות על “דרכי משה” של הרמ”א, שנדפס לאחרונה.
שלושה חלקים אלו מהווים ביאור ל”טור”, שנקרא בשם הכולל “בית ישראל” (על שם חותנו שפירנסו).
ד. “ספר מאירת עיניים” (סמ”ע) – המקיף והרחב בין החלקים, בו הוא מגיה את ה”שולחן – ערוך”, בעיקר את הגהות הרמ”א, מבארם בהרחבה ואף חולק על פסקי ה”שולחן – ערוך”. לפעמים הוא עושה פשרה בין ה”שולחן – ערוך” לבין הרמ”א.
חלק זה בנוי על היסודות של שלושת החלקים הראשונים, לכן המעיין בו, נאלץ ללמוד את ה”טור” ואת יסודות ההלכה.

בעוד שאת חיבוריו הראשונים כתב לכל ארבעת הטורים, את חיבורו הסמ”ע הספיק לכתוב רק על חלק “חושן משפט”. שאר חיבוריו, שנשרפו בלבוב: “קונטרס סמ”ע” – על הלכות ריבית; חידושים ל- 14מסכתות בתלמוד; פירוש על התורה; פסקי הלכה שכתב לגדולי הדור. לאחרונה נמצאו הגהות המיוחסות לו על “שולחן – ערוך” חלק “אורח חיים” וחלק “יורה דעה”.

(אנציקלופדיה לבית ישראל)