רבי שבתי הכהן זצ”ל (הש”ך)

רבי שבתי הכהן בר מאיר מחכמי ליטא, מחשובי מפרשי ה”שולחן-ערוך”. פוסק מובהק ומגדולי ההוראה. תקיף וחריף. נולד באמסטיטוב שליד וילקאויסק, בשנת ה’שפ”ב (1622). נפטר בהולסוב, בגיל 41, בראש-חודש אדר ה’תכ”ג (1663). בצעירותו למד אצל אביו ואחר-כך אצל רבי יהושע השל בר יוסף בטיקוצין. עבר ללובלין, שם למד אצל רבי נפתלי בר יצחק הכהן. משם עבר לווילנה, שם נשא לאשה את בתו של הגביר רבי שמשון וולף, שדאג לכל מחסורו ואיפשר לו להקדיש את כל זמנו לתורה. שמעו יצא לתהילה והוא נתמנה לדיין בבית-דינו של רבי משה לימא בווילנה.

בשנת ה’ת”ו (1646) החל הש”ך להדפיס בקראקוב את ספרו הראשון – “שפתי כהן”, על “שולחן-ערוך” חלק “יורה דעה”. הספר זכה להסכמותיהם הנלהבות של גדולי החכמים בפולין ובליטא ומשנת ה’תל”ד (1674) הודפס ברוב המהדורות של ה”שולחןערוך”. באותה שנה נדפס הספר “טורי זהב” (ט”ז) על “יורה דעה”, לרבי דוד בר שמואל הלוי, שכבר נודע אז כפוסק מקובל. הש”ך כתב השגות על הט”ז בשם “נקודות הכסף”. תשובותיו של הט”ז להשגות אלו הודפסו בסוף פירושו, עליהם שב הש”ך והשיג ב”קונטרס אחרון” שהודפס בסוף “נקודות הכסף”. המחלוקות בין הש”ך והט”ז המשיכו להעסיק את החכמים עוד שנים רבות אחרכך, אך בדרך-כלל נפסקה ההלכה כדעתו של הש”ך.

בחיבורו מבאר הש”ך את דעת ה”שולחן-ערוך” בחריפות בלתי רגילה, מיישב את הקושיות שהקשו עליו מפרשים אחרים ופעמים רבות הוא מכריע במחלוקות שבין מרן המחבר “הבית יוסף” (רבי יוסף קארו) לבין הרמ”א (רבי משה איסרליש), אם כי לא אחת הוא חולק על מרן המחבר. הש”ך כתב פירוש “שפתי כהן” גם על “שולחן-ערוך” חלק “חושן משפט”, וגם בו ניכרת גאוניותו וחדשנותו בפסיקת ההלכה. ספר “שפתי כהן” מהווה עד ימינו אחד מספרי היסוד בהלכה.

בשנת ה’תט”ו (1655) סבלו יהודי ליטא מפרעות שהיו המשכן של “פרעות ת”ח ות”ט” (1648-9). הש”ך נמלט ללובלין ואחר-כך לבוהמיה. הוא נדד לפראג, לדרזניץ, עד שנתמנה לרבה של הולסוב. בסגנונו המעודן, רשם הש”ך את קורות ישראל בפרעות חמלניצקי (ה’ת”ח-ת”ט / 1648-9), בספר “מגילת עיפה”, שהוא ספר בעל ערך היסטורי רב ותורגם לגרמנית ולרוסית. כן כתב סליחות, בהם הביא לידי ביטוי את סבלו של עם ישראל בפרעות אלו. סליחות אלו היו נאמרות ביום כ’ בסיוון, יום הצום שנהגו בו לזכר הפרעות. יתר חיבוריו: “הארוך” – על ה”טור” חלק “יורה דעה”; “תקפו כהן” – על דיני מוחזק; “גבורת אנשים” – על סימן קנ”ד ב”שולחן ערוך” חלק “אבן העזר”; “פועל צדק” – על תרי”ג (613) המצוות. (אנציקלופדיה לבית ישראל)