מהאדמו”רים המפורסמים ביותר בדור הרביעי לחסידות. מייסד שושלת גור. גדול בתורה ופוסק מובהק. נחשב מיחידי סגולה בידיעותיו בהלכה. מגזע מהר”ם (רבי מאיר) מרוטנבורג. נולד בשנת ה’תקנ”ט (1799). נפטר בכ”ג באדר ה’תרכ”ו (1866). אביו, רבי ישראל, היה מתלמידיו של רבי לוי יצחק מברדיצ’ב. למד בישיבתו של מהרא”ל (רבי אריה ליב) צינץ, והתפרסם בשם “העילוי מוורשה”.

בן שבע עשרה חיבר את חידושיו למסכתות קידושין וכתובות. כמו כן היה מתלמידיהם של “המגיד” (רבי ישראל) מקוז’ניץ ושל רבי שמחה בונים מפשיסחא. לקח תורה גם מרבי מנחם מנדל מקוצק, והושפע רבות משיטתו. הרי”מ לא רצה לשמש ברבנות. לפרנסתו עסק במסחר אריגים בוורשה. במהפכה הפולנית בשנת ה’תקצ”א ( 1831) נשדדה חנותו והוא נתמנה לדיין וראש ישיבה בוורשה.

בשנת ה’תרי”א (1851), כשנגזר על יהודי פולין לשנות את מלבושיהם ולגזוז את פאותיהם, התנגד הרי”מ בתוקף לגזירה, והוא נאסר בבית כלא. כשנודע דבר מאסרו בעיר, הפגינו אלפי יהודים לפני בית הממשלה, ולמחרת שוחרר. כדי להעלים עצמו מעיני השלטונות, שינה הרי”מ את שם משפחתו רוטנברג ל”אלטר”. לאחר פטירת רבו האדמו”ר מקוצק, בשנת ה’תרי”ט (1859), מילא הרי”מ את מקומו בעיירה גור. הוא הוציא את חסידות קוצק מתחום השפעתה המצומצם ועשה אותה תנועת-עם, שמשכה אליה רבבות חסידים. גדולי תורה מכל החוגים העריצוהו. שבע שנים הנהיג את עדתו. את מקומו מילא רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר. חיבוריו: “חידושי הרי”מ” – על הש”ס ו”שולחן ערוך”; “שו”ת הרי”מ”; “ספר הזכות”. רבים מחידושיו על התורה הובאו בספר “שפת אמת” של נכדו, רבי יהודה אריה ליב. ספריו ההלכתיים התקבלו בכל חוגי הישיבות. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים