רבי מסעוד אלחדד בר דוד הכהן מחכמי ארץ-ישראל שעלו מצפון-אפריקה. ראש בית מדרש המקובלים “בית אל” בירושלים וזקן המקובלים שם.
נולד במרוקו בשנת ה’תק”ף (1820) – נפטר בן מאה ושבע, ביום כ”ד בסיון ה’תרפ”ז (1927). אביו רבי דוד היה מגדולי הרבנים בזמנו ובמקומו.
כל ימיו היה שקד על לימוד התורה.
בשנותיו האחרונות תקפה עליו חולשה וסבל יסורים רבים עד שלא היה יכול לעמוד על רגליו, אך הוא לא רצה לבטל את עבודת ה’, ותלמידיו נשאוהו על כתפיהם אל בית התפילה.
מחיבוריו:
- “כח מעשיו הגיד לעמו” – על התורה
- “שמחת כהן” – שו”ת בדברי האר”י
- “בן יכבד אב” – על התנ”ך והש”ס