רבי מאיר אייזנשטט בר יצחק אשכנזי מחכמי פולין ואשכנז. פוסק נודע, מגדולי המשיבים.
נולד בשנת ה’ת”ל (1670) – נפטר בכ”ז בסיון ה’תק”ד (1744).
לאחר ששימש כרב בשידלוביץ שבפולין התיישב בוורמס שבגרמניה, ובהשפעתו של רבי שמשון וורטהיימר מונה רבי מאיר לראש ישיבה שם.
בשנת ה’תס”ד ( 1701 ) בעת מלחמות הצרפתים בסביבות וורמס, הלך לפרוסניץ שבמורביה, שם נבחר לרב. בין תלמידו שם היה רבי יהונתן אייבשיץ, שאומץ על ידו לאחר שהתייתם בצעירותו מאביו.
בשנת ה’תע”ד (1714) בתמיכתו של רבי שמשון וורטהיימר התמנה, לרבה של אייזנשטט ו”שבע הקהילות”. תלמידים מקרוב ומרחוק נהרו לישיבתו.
סמכותו הייתה רבה, רבי מאיר עיצב את אופיה של העיר אשר היתה מפורסמת בחסידותה, עד שאנשים בעלי יכולת והשפעה ביקשו זכות ישיבה בעיר זו.
בשנת ה’תפ”ג (1723) נאלץ לעזוב את העיר לזמן קצר בעקבות מלשינות, ובשובו תיקן תפילה מיוחדת הנאמרת בשני וחמישי נגד המזיקים בלשונם לעם ישראל ומקעקעים את יסודות הקהילות.
חיבוריו:
- “פנים מאירות” – שו”ת וחידושים לתלמוד, כוללים גם תשובות לשאלותיהם של רבי עקיבא בר שמחה בונים איגר, רבי משה חריף מפרשבורג, ורבנים מאיטליה וטורקיה, המעידים על סמכותו הרחבה
- “אור הגנוז” – חידושים למסכת כתובות והלכות יין נסך
- “כתנות אור” – דרשות לחומש ולמגילות, נדפס יחד עם הספר “אור חדש” של נכדו רבי אליעזר קליר תחת השם הכולל “מאורי אש”
(אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות