רבי קלונימוס קלמן אפשטיין בר אהרון מחכמי פולין בדור השני ובדור השלישי לחסידות. גדול בתורת הניגלה והניסתר. נפטר בא’ בתמוז ה’תקפ”ז (1827).
תלמידם של אבות החסידות רבי אלימלך מליז’נסק, ה”חוזה מלובלין” (רבי יעקב יצחק הלוי), רבי יחיאל – מיכל מזלוצ’וב ורבי מנחם – מנדל מרימנוב.
בשנת ה’תקמ”ה (1785) התיישב בקרקוב, שם היה מפיצה העיקרי של החסידות ואירגן קבוצות חסידים לתפילה בדבקות. נתקל בהתנגדות עזה מצד המתנגדים לחסידות, אך בכוח אישיותו החזקה והתלהבותו הגורפת – גבר עליה.
ספרו “מאור ושמש” על החומש, הוא מספרי היסוד בחסידות, ובו כלולים גם מעשיהם של צדיקים.
בנו רבי אהרן, שנפטר בשנת ה’תרמ”ג (1883), המשיך דרכו בהפצת החסידות בגליציה, והקים את ה”קלויז” (בית מדרש) הראשון בקרקוב.