רבי מרדכי גימפל יפה בר דב בר , מחכמי ארץ ישראל שעלו מפולין ומגדולי התורה בדורו. נולד באוטיאן שבליטא בשנת ה’תק”פ (1820). נפטר ביהוד בכ”ח במרחשון ה’תרנ”ב (1891). מוצאו ממשפחת רבנים מיוחסת. אביו היה רבה של אוטיאן. כבר בתקופת לימודיו בישיבת וולוזי’ן אצל רבי יצחק מוולוז’ין, נודע בכשרונותיו ובגאונותו וכונה ה”עילוי מאוטיאן”.

רבי מרדכי התמנה לרב בדריצ’ין ולאחר זמן קצר עבר לרוז’ינוי שברוסיה, שם כיהן ברבנות במשך 40 שנה, עד שנת ה’תרמ”ח (1888). היה מן הראשונים שנענו לקריאתו של הרב קלישר וייסד בעירו אגודה ליישוב ארץ – ישראל. יחד עם הרב שמואל מוהליבר אירגן רבי מרדכי 10 משפחות מעירו, שבעלייתן לארץ – ישראל ייסדו את המושבה עקרון (ה’תרמ”ג / 1883).

בשנת ה’תרמ”ח (1888) עלה לארץ – ישראל. תחילה התיישב בירושלים ולאחר זמן קצר עבר למושבה יהוד. רבי מרדכי היה מעורב בפולמוס השמיטה בשנת ה’תרמ”ט (1889), עמד לימין רבני ירושלים האשכנזים, וצידד בהוראתם לקיים מצוות שמיטה כהלכתה ולא להסתמך על היתר מכירה לגויים. נכדו, לייב יפה, היה מנהיג ציוני, ונהרג בהתפוצצות שבוצעה על – ידי ערבים בחצר המוסדות הלאומיים בירושלים (ה’תש”ח / 1948).

רבי מרדכי כתב ספרים רבים, שנדפסו בעיקר לאחר מותו, בהם: הגהות על מדרש תהילים; “אלף המגן” – חידושים למסכות הוריות; “הגדת מרדכי” – על הגדה של פסח; “תכלת מרדכי” – ביאורים לפירוש הרמב”ן (רבי משה בר נחמן) על התורה; “תוספת ביאורים והגהות הרמ”ג”. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים