רבי יצחק הזקן מבעלי התוספות בר רבינו שמואל, מחכמי צרפת. מראשוני בעלי התוספות ומהגדולים שבהם. נפטר סמוך לשנת ד’תתק”נ (1190). אמו של רבי יצחק היתה נכדתו של רש”י – בתו של חתנו רבי מאיר, ואחותם של רשב”ם (רבי שמואל בר מאיר), של ריב”ם (רבי יצחק בר מאיר) ושל רבנו תם (רבי יעקב). אביו, רבי שמואל, היה בנו של רבי שמחה מוויטרי, תלמידו המובהק של רש”י.
רבו הגדול והמובהק היה דודו רבנו תם, אותו ליווה תקופה ארוכה, עקב אחרי מעשיו והליכותיו וכנראה שימש לו כעוזר והשיב בשמו תשובות לשואליו (מרדכי, בבא בתרא תצג; שו”ת מהר”ם, דפוס פראג, תעד). לאחר יציאת רבנו תם מרמרו לטרויש, נשאר רבי יצחק זמן מה ברמרו, אבל אחר – כך עקר לדנפייר ושם קבע מושבו. שמר על קשר עם דודו ושאל את פיו בכתב ותמיד ביטל את דעתו מפני דעת רבו. נזהר שלא לחלוק על רבנו תם וציווה לנהוג כמותו גם אם לא ידע ראיה ברורה לאיסור (תוספות, ביצה יז, ב; רא”ש, מועד קטן א, כד).
רבי יצחק היה ענוותן מאוד, ודבריו היו נוחים והצטיינו באהבת הבריות. עסק גם בתורת הסוד. הרבה להתענות (תוספות, עבודה זרה לז, א ד”ה מתענין). משום ספק, נהג יום – כיפור שני ימים (פסקי תוספות, מנחות רא). היה מאריך בתפילתו עד שיצאו כולם מבית – הכנסת (תוספות, ברכות ו, א, ד”ה המתפלל).
תשובותיו המרובות של רבי יצחק שנשלחו לחכמים באשכנז, כגון רבי יואל מבון ורבי ברוך בר יצחק מרגנשבורג, מפוזרות בספרי הפוסקים. קובצי תשובותיו היו בידי תלמידי תלמידיו: רבי משה מקוצי ורבי יצחק בעל “אור זרוע”. רבי אביגדור כ”ץ מווינה מביא טופס גט והלכותיו שכתב רבי יצחק בכתב ידו. רבי מנחם בר אהרן בר זרח, בעל “צידה לדרך”, ממגורשי ספרד, מעיד על דרך הלימוד בבית מדרשו של רבי יצחק, שהיו לומדים לפניו 60 רבנים, שכל אחד מהם היה בקי במסכת אחת, כך שיחדיו ליבנו את כל סוגיות התלמוד. מכאן ניתן להסיק באופן ברור, כי בבית מדרשו של רבי יצחק נוצרו עיקרי התוספות. רבי יצחק נקרא בפי תלמידיו: “רבינו הקדוש” (תוספות, זבחים ג, א, ד”ה שם). בנו, רבי אלחנן, היה גם הוא מבעלי התוספות החשובים. (אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות