רבי יעקב בר מכיר אבן תיבון, מחכמי פרובנס, תוכן, רופא מובהק ומתרגם. מראשי המגינים על כבוד הרמב”ם (רבי משה בר מיימון). בן דורו של הרשב”א (רבי שלמה בן אדרת) ועמד עמו בקשרי שאלות ותשובות. נולד בערך בשנת ד’תת”ר (1240). נפטר בשנת ה’ע”ב (1312).
מתלמידיו של הרמב”ן (רבי משה בר נחמן), ומרבותיו של רבי אשתורי הפרחי בעל “כפתור ופרח”. חיבר ותרגם ספרים בתכונה ובפילוסופיה. מהם: “עקב הדחיות”; “אל מינאך”; “לוחות התכונה”. ספריו תורגמו לרומית. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)