רבי אלעזר בר משה אזכרי זצ”ל (“ספר חרדים”) מחכמי ארץ – ישראל, מקובל, מחבר ופייטן. מרבני צפת ודרשניה.
נולד בשנת ה’רצ”ג (1533) – נפטר בשנת ה’ש”ס (1600).
תלמידם של רבי יוסף סאגיס ורבי משה מטראני (המבי”ט). כן קיבל תורה מפי האר”י (רבי יצחק לוריא). הוסמך על-ידי רבי יעקב בירב.
הותיר אחריו כתבים בהם תיאר את סדר יומו ומעשיו משנת ה’שכ”ד (1564) עד סמוך לפטירתו. זהו מסמך מאלף, המביא את אורח החיים של איש מקובל וקדוש, שכל חייו קודש לתיקון עצמי, דבקות וטהרה.
הספר יצא לאור מכתב – יד בשם “מילי דשמיא”.
רבי אלעזר ייסד חבורה בשם “חברים משכילים”, ובה היו מקובלים, שקיבלו על עצמם להינתק מכל הוויות העולם הזה, ממסחר ועבודה, ולהקדיש את כל זמנם ללימוד התורה ולעבודת ה’. הם נהגו להשתטח על קברות הצדיקים, כרבי שמעון בר יוחאי במירון ורבי יהודה בר עילאי בעין-זיתים, וכתבו שירי תשבחות ביראה, געגועים וכיסופים לשכינה. ארבעה משיריו הודפסו בספרו “ספר חרדים”, והידוע שבהם, “ידיד נפש”, המלא כיסופים עליונים להתדבקות בשכינה, נכלל בהרבה סידורים והפך לחלק מן התפילה.
בשנת ה’שמ”ח (1588) חיבר את “ספר חרדים” – ספר המצוות לפי האיברים המקיימים אותן. ה”משנה ברורה” (קנו, ד) רואה בספר זה הלכה למעשה, שמשלים את המצוות שעליהן לא נמצא דיון ב”שולחן ערוך”: “ונכון מאוד שילמוד אותם כל אדם ויהיה בקי בהן”.
חיבור זה נדפס אחרי פטירתו, בשנת ה’שס”א ( 1601). הספר זכה להערכה רבה ונדפס ב – 27 מהדורות.
רבי אברהם בר יחיאל דנציג, מחבר “חיי אדם”, עיבד ספר זה והוציאו במהדורה מקוצרת בשם “מצוות משה”. על “ספר חרדים” נכתבו מספר פירושים.
כמו כן חיבר:
ביאור לתלמוד ירושלמי, שממנו נדפס הפירוש למסכת ברכות בלבד. החיבור מצטיין בפשטנות ובסגנון בהיר. כן חיבר חידושים לתלמוד הבבלי, שלא נדפסו;
פירוש דרשני לתורה;
“קול בוכים” – פירוש על איכה.
כמה מתשובותיו הובאו בשו”ת מהרי”ט (רבי יוסף מטראני) ובשו”ת המבי”ט (רבי משה מטראני).