אמורא ארץ-ישראלי בדור השני השלישי. קיבל מרבי אושעיא ( ירושלמי, ב”ק ב, א) וכן מסר בשם רב (ב”ב לת, א). נפטר בחיי רבי זירא ( ירושלמי, שבועות ג, ד). מקור שמו, לפי דעות אחדות, בשם יישובו ממלה, המצוי בסמוך לחוף המערבי של הכינרת. יש סוברים ששמו בא לו מפירושו את המלה “ממל”, המופיעה במשנה (ב”ב סז, ב), שהוא חלק מבית הבד, ומאז ואילך נקרא על שם חידושו זה. לאחר פטירת רבי יוחנן ורבי אלעזר בן פדת נבחר רבי אמי לראשות הישיבה בטבריה, וכשבאו לפניו שאלות חמורות שלחן לרבי אבא (ב”ב נט, א), שנחשב לגדול הדור, ועוד רבי אלעזר בר פדת קראו “רבי”. עמד במשא-ומתן עם שאר גדולי הדור כרבי אסי ורבי זירא ששאל ממנו הלכות (חולין קכט, א). רבים מחכמי ארץ-ישראל מסרו הלכות בשמו. עסק בחקר שמות הקב”ה במקרא ומנה במדרש באילו מקרים קרוי הקב”ה בכל אחד מכינויו: “אמר לו הקב”ה למשה שמי אתה מבקש לידע? לפי מעשי אני אקרא. כשאני דן את הבריות – ‘אלקים’. כשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא ‘צבאות”‘. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל).
[scrolling_box title=”עוד באמוראים” display=”category” category=”3471″]
[news_list title=”החדשים” category=”3270″ show_more=”on”]