אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי. תלמידו של רבי זירא ( ירושלמי, ברכות ז, ג). גם אביו זמינא היה חכם, והתגורר בעיר צור ( ירושלמי, בכורים ג, ג). פרנסתו הייתה מתפירת מנעלים. עמד בנסיון בעבדו אצל גוי, שאיים עליו להורגו אם לא יאכל נבלה ( ירושלמי, שביעית ד, ב). מאמרו הנודע: “אין הוון קדמאי בני מלאכים אנן בני אנש” ( ירושלמי דמאי א, ג) מובא גם בבבלי: “אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים” (שבת קיב, ב). מובא גם בשמות: רבי אבא בר זבינא; רבי אבא בר זימנא; רבי אבא בר ימינא; רב אחא בר זבינא. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל).
[scrolling_box title=”עוד באמוראים” display=”tag” tag=”3472″]