רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל לְבָבִי, מָה אוֹמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמָה אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים הֲלֹא כָל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ, אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶּד עֵינֶיךָ, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, שַׂבְּעֵנִי מִטּוּבֶךָ וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת טוֹב לַכֹּל, וּתְכַפֶּר וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לִי עַל כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה נז)