רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתִבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַקְרִיב לְפָנֶיךָ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיְּכַפְּרוּ בַעֲדֵנוּ וְיֻחְזְרוּ לָנוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵם הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים וַאֲמָנָה וְנִזְכֶּה [לַעֲלוֹת] אֶל הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, לְמַעְיַן הַחָכְמָה הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּמַעְיָן מִבֵּית ה’ יֵצֵא” וְנִזְכֶּה לַעֲבֹד אוֹתְךָ תָּמִיד בְּחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת דִּקְדֻשָּׁה וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה כה)