תפילת החולה על עצמו
מרבי נתן מברסלב זצוק”ל
וְעַל זֹאת בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי “גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה” עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וְאֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, הֵן “כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה” וְאַתָּה רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אֱמֶת, וּבְיָדְךָ הַכֹּל “וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל” וּמִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן “עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה”, וְאֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ וְאֶצְעַק אֵלֶיךָ תָּמִיד, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי, וְתַמְתִּיק אֶת מְרִירוּת רְפוּאָתִי, וְתוֹרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ אֶת עֵץ הַחַיִּים לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מְרִירוּת הַמַּיִם הָרָעִים, וְתָסִיר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מְרִירוּת בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתֵּן לִי כֹחַ וּגְבוּרָה וְהִתְחַזְּקוּת לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל עָלַי בְּאַהֲבָה מְעַט הַמְּרִירוּת שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל רְפוּאָתִי, וּתְמַעֵט בְחַסְדְּךָ אֶת הַמְּרִירוּת שֶׁל רְפוּאָתִי בְתַכְלִית הַמִּעוּט וּתְמַהֵר לְרַפֹּאת אוֹתִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, כִּי אֲנִי רוֹאֶה מֵרָחוֹק חֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, שֶׁאַתָּה מַגְדִּיל עִמִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּלִי שִׁיעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, עַל כֵּן אֲנִי מַשְׁלִיךְ יְהָבִי עָלֶיךָ לְבַד שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתָגֵן בַּעֲדִי וְתִפְרֹס עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַעֲלֶה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי נַפְשִׁי וְגוּפִי, וּתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו”: