רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בּוֹצִינָא עִלָּאָה, בּוֹצִינָא רַבָּא, בּוֹצִינָא יַקִּירָא, אַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יֶדְכֶם, כִּי בְּזֹהַר דָּא יִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא, וַאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, הִבְטַחְתֶּם שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”.

הִנֵּה עַתָּה הִגִּיעוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר אֵין לָנוּ בָּהֶם חֵפֶץ, כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וּבְכָל יוֹם אָנוּ הוֹלְכִים וְדַלִּים, וּמָטָה יָדֵינוּ מְאֹד “כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב” כִּי נִשְׁאַרְנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב, וְאֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ וְהִנֵּה בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וּכְבָר הִתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ מִימֵי הָאֱלָהִי הָאֲרִ”י זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ וְנִפְלָא אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם “הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ”, בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וְעוֹדִי עִמָּךְ עֲדַיִן אָנוּ אֲחוּזִים בָּךְ, וּמִשְׁתּוֹקְקִים לַעֲבוֹדָתְךָ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, גַּם גֹּדֶל רִחוּקֵנוּ מִמְּךָ בָּעִתִּים הַלָּלוּ הוּא גַם כֵּן בְּלִי שִׁעוּר, כִּי טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר גֹּדֶל הִתְגָּרוּת הַבַּעַל דָּבָר אֲשֶׁר הִתְגָּרָה בָּנוּ מְאֹד, עַד אֲשֶׁר הִפִּיל אוֹתָנוּ מְאֹד וְהִנֵּה אָנֹכִי בְעָנְיִי מִי אָנֹכִי לְסַפֵּר צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, רַק אַתֶּם לְבַד יְדַעְתֶּם אֶת כָּל הַמַּעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה אַךְ בָּאתִי לְסַפֵּר וְלִצְעֹק עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, עַל עֹצֶם רִחוּקִי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעֹצֶם פְּגָמַי וַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, וְ”עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם”, כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַחֲזִיר לִי הַכֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵיךְ לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ אַתְחִיל לַעֲזוֹב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת, וְאֵיךְ וּבַמֶּה אֶזְכֶּה לְתַקֵּן קִלְקוּלִים וּפְגָמִים כָּאֵלֶּה “לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אָנָה אֲנִי בָא”, אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי הָעֲצוּמָה, אָנָה אֶבְרַח, אָנָה אֶטָּמֵן מִפְּנֵי בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי, וָאֹמַר לֶהָרִים כַּסּוּנִי וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלָי, אוֹי מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי, “עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי”, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, כִּי אֵין מַעְצוֹר לַיְיָ לְהוֹשִׁיעַ גַּם אוֹתִי בָּעֵת הַזֹּאת, כִּי הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הֵן כֹּל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה, וּמִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה” עַל כֵּן בָּאתִי כְּעָנִי בַּפֶּתַח, רָשׁ דַּל וְאֶבְיוֹן, נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה, מְבֻלְבָּל וּמְטֹרָף עָנִי וְכוֹאֵב, לִצְעֹק וְלִזְעוֹק לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁתְכֶם:

רַבִּי רַבִּי רַבִּי “אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו”, נְהִירוּ דְבוֹצִינָא דְאוֹרַיְיתָא, “עוּרָה לָמָּה תִישַׁן”, אֵיךְ תּוּכְלוּ לִסְבּוֹל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ עִם כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת בִּמְרִירוּת צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ, “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר”, קוּמוּ יְשֵׁינֵי מַכְפֵּל לְסַעֲדֵינוּ צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם, קוּמוּ בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת, חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְתוֹכָם עָלַי הַחוֹטֵא וְהַפָּגוּם הַמָּלֵא, חַטָאִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אַתֶּם יְדַעְתֶּם “אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ” מִיּוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ עַד הֵנָּה, כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּבִפְרַט מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מִיּוֹם שֶׁנֶּאֶצְלוּ וְנִבְרְאוּ וְנוֹצְרוּ וְנַעֲשׂוּ נִשְׁמָתִי וְרוּחִי וְנַפְשִׁי וְגוּפִי, כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל, וּבִפְרָט מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בַּגּוּף הַזֶּה, כָּל מַה שֶׁעָבַרְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן וּמַה שֶּׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי, הֲיַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אֶפֶס קָצֶה מֵהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּיוֹם אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנּוֹגְעִים הַפְּגָמִים בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹגְעִים כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּכָל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, (וּבִפְרָט וְכוּ’) מִי יוּכַל לְסַפֵּר, מִי יוּכַל לְשַׁעֵר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן בְּלֵב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה וּבְלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְבַל יַסְתִּירוּ פְּנֵיהֶם מִמֶּנִּי, וְיַעַמְדוּ בַּעֲדִי לִמְלִיצֵי יֹשֶׁר, לַהֲפוֹךְ בִּזְכוּתִי וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בִּי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְיַמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדִי שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְתִתֵּן בִּי לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה תִּתֵּן בְּקִרְבִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם אִי שָׁמַיִם הַפְגִּינוּ בַּעֲדִי, כָּל בַּעֲלֵי רַחֲמִים וְחֶמְלָה חִמְלוּ עָלַי כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר הַעְתִּירוּ בְּעַד מֻטְבָּע “בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מַעֲמָד” כָּמוֹנִי:

רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, זִכְרוּ זֹאת וְתָשִׂימוּ עַל לֵב, שֶׁזָּכִינוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לִשְׁמֹעַ נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת גְּדֻלַּתְכֶם אֵיךְ מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה שֶׁעַל יֶדְכֶם לֹא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה, כִּי הַפָּסוּק שֶׁהֲבֵאתֶם רְאָיָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא כִּי’ לֹא’ תִשָּׁכַח’ מִפִּי’ זַרְעוֹ’ הוּא סוֹפֵי תֵבוֹת יוֹחַא”י, וְשִׁמְכֶם הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק “עִ’יר וְ’קַדִּישׁ מִ’ן שְׁ’מַיָּא נָ’חִית” אֲשֶׁר אַתֶּם לְבַד יוֹדְעִים סוֹד דְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַתֶּם לְבַד יוֹדְעִים גְּדֻלַּת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהַתּוֹרָה לֹא תִשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל עַל יֶדְכֶם, וְאֵיךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִבָּא עַל זֶה בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִקֹּדֶם עַל כֵּן בָּאתִי לְהַזְכִּיר, נָא רַבּוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים, חִמְלוּ עָלַי וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ עַל כָּל הָרַע שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר הִמְרֵיתִי אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נִאָצְתִּי אַל תַּבִּיטוּ בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים, וְאַל תַּעֲשׂוּ עִמִּי כַּחֲטָאַי, וְאַל אָקוּץ בְּעֵינֵיכֶם, עַל אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה אֲשֶׁר מְעוֹרְרִים אוֹתִי בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת רְמָזִים וְהִתְעוֹרְרוּת, וּבְכַמָּה מִינֵי עֵצוֹת נְכוֹנוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲנִי בְּעֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּכָל זֶה, וְלֹא הִטֵּיתִי אָזְנַי וְלִבִּי לְכָל זֶה חוּסוּ עָלַי וְאַל תָּשִׁיתוּ לֵב לְכָל זֶה, וְאַל יִחַר אַפְּכֶם בִּי חָלִילָה, רַק תַּחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת עוֹד מֵעַתָּה לְבַל אֶהְיֶה נִדְחֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִכֶּם חָלִילָה כִּי עֲדַיִן “אֵין מַעְצוֹר לַיְיָ לְהוֹשִׁיעַ” גַּם בָּעֵת הַזֹּאת כִּי אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ עַתָּה אֶלָּא בְּפִי לְבַד, וְגַם זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִמִּי, וְנָתַן כֹּחַ לְיָעֵף כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר עַתָּה מְעַט דְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַל זֶה תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, שֶׁתְּרַחֲמוּ עָלַי וְתַעֲשׂוּ אֶת אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַיְיָ הַטּוֹב בְּרַחֲמָיו יִשְׁמַע תְּפִלַּתְכֶם וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם, וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו מְהֵרָה, וְיֹאחֲזֵנִי וְלֹא יַרְפֵּנִי, וְאַל יַעַזְבֵנִי וְאַל יִטְּשֵׁנִי בְּשׁוּם אֹפֶן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּלְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לְבַד אֲנִי נִשְׁעָן לְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לִפְנֵיהֶם וְלִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בַּעַל הָרַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת “יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף, הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי”:

תפילה זאת מיוסדת על פי הסוד הנורא שגילה רבי נחמן מברסלב בתורה “לכו חזו” בתחילת חלק א’ של ליקוטי מוהר”ן על גדולת רבי שמעון בר יוחאי ז”ל

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים