מתוך ספר בית רחל:
אָנָּא הֵ’ אֱלוֹהָי, שֵׁמַע תְּפִילַת עַבְדֶּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְתִשְׁמְרֶנּוּ בְּיוֹם וּבַלַּיְלָה מִן הַמַּזִּיקִין, שֵדִין, וּמֵחֳלָאִים רָעִים, וּמֵחֲלוֹמוֹת רָעִים, וּמִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת, וְצַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַמְמֻנִּים עֹל הַתּוֹרָה וְעַל הַחָכְמָה שֶׁיָּאִירוּ שַׁעֲרֵי לִבִּי, וַיִּפָּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתְךָ, וְתִטַּע בְּרַעְיוֹנַי יִרְאָתְךָ, שֶׁאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, נְכֵה לֵב וּשְׁפַל רוּחַ, צֵל עוֹבֵר וְצִיץ הַשּׂדֶה. בָּאתִי לְהַפִּיל תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, כִּי אַתָּה קָרוֹב לְכָל קֹרְאֶיךָ וּמָצוּי לְכָל דּוֹרְשֶׁיךָ. וַעֲשֵׂה נָא בַּקָּשָׁתִי בְּרָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, וּמַהֵר שְׁאֵלָתִי כִּי אַתָּה יְצַרְתָּנִי, וְאֵין לִי אֶל אַחֵר מִבַּלְעָדֶיךָ. אָנָּא, סְלַח נָא לַעֲוֹנִי כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ, כַּכָּתוּב: “וַיֹּאמֶר ה’ סָלַחְתִּי כִּדְבָרְךָ”. ה’ שְׁמָעָה, ה’ סְלָחָה ה’ הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלוֹהָי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא. אַחֲרֵי ה’ אֱלֹקִים תֵּלְכוּ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה’ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: