רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּבִטָּחוֹן לִבְטֹחַ בֶּאֱמֶת בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלַי, וְתַשְׁפִּיעַ וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתִתֶּן לִי פַּרְנָסָתִי בִּשְׁלֵמוּת, פַּרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ וּפַרְנָסַת הַגּוּף, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ”. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה פב)