שמירה מהכעס

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתֵטִיב עִמִּי בְּטוּבְךָ הָאֲמִתִּי, וְתַצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד מֵעֲוֹוֹן הַכַּעַס הֶחָמוּר מְאֹד כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי מִדָּה הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁל כַּעַס וּקְפֵדוּת נִתְאַחֲזָה בָּנוּ מִנְּעוּרֵינוּ, וּכְבָר הֻרְגַּלְתִּי בֶּעָוֹן זֶה מְאֹד, וְעָבַרְתִּי וְשָׁנִיתִי וְשִׁלַּשְׁתִּי בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לִי כְּהֶתֵּר. (ליקוטי תפילות חלק א’ תפילה סח-סט)