אמורא ארץ-ישראלי בדור השני (סביב שנת – ד’כ”ה / 265). תלמידו של רבי יהושע בן לוי (עירובין ס, ב). כונה בתלמוד “בר בי רב דחד יומא” (תלמיד ליום אחד), מפני שהיה הולך מביתו ללמוד בבית המדרש אחר פסח, ושוהה בדרך שלושה חודשים, לומד יום אחד וחוזר משך שלושה חדשים לביתו, לשמח את אשתו בחג הסוכות. כשכינוהו חבריו “בר בי רב דחד יומא” נפגע רב אידי, עד שרבי יוחנן ביקשו לבל יעניש את החכמים בקפידתו, ועמד ודרש עליו את הפסוק “ואותי יום יום ידרשון” (ישעיה נח, ב) – “לומר לך: כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה – מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה” (חגיגה, ה, ב). בנו רבי יעקב היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל. אביו נקרא על שמו: “רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי”. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)