אמורא בבלי בדור השישי. בדרך כלל מוזכר בתלמוד כ”רב אחא” ללא שם אביו. עמד בראש ישיבת פומבדיתא משנת ד’קע”ד (414) עד פטירתו בשנת ד’קע”ט (419). תלמיד מובהק לרב כהנא (סוכה לב, ב). נשא ונתן רבות עם רב אשי והיה לו כתלמיד-חבר (חולין יז, ב). אמר על רב אשי: “מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד” (גיטין נט, א). (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)