רבי שמעון יהודה הכהן שקופ מחכמי ליטא, מגדולי ראשי הישיבות בדורו, שהתפרסם בהסברתו המיוחדת. נולד בשנת ה’תר”כ (1860). נפטר בט’ במרחשון ה’ת”ש (1939). למד בישיבות מיר וולוז’ין. בשנת ה’תרמ”ה (1885) התמנה לראש – ישיבה בטלז. משנת ה’תרס”ג (1903) כיהן כרב במאלץ, ומשנת ה’תרס”ז (1907) בבריינסק.
בשני המקומות הקים ישיבות. כיהן כחבר “מועצת גדולי התורה” של “אגודת ישראל”. בשנת ה’תר”פ (1920 ) התפטר מהרבנות והתמנה לראש ישיבת גרודנה, בה כיהן עד פטירתו, ביום כניסת הגרמנים לעיר. העמיד תלמידים רבים, ביניהם: רבי אלחנן וסרמן, רבי משה אביגדור עמיאל, רבי שמחה אסף ורבי איסר יהודה אונטרמן.
שיטתו בלימוד, שנפוצה בכל פולין, מיזגה את הניתוח המעמיק מבית מדרשו של רבי חיים הלוי סולובייצ’יק מבריסק, עם לימוד בהיר “על הדף”. חיבורו “שערי יושר”, הוא אחד מספרי היסוד בעולם הישיבות הליטאי. בשנת ה’תרצ”ו (1936) יצא לכבודו ספר יובל, בו נדפס גם חיבורו “מערכת הקניינים”. לאחר פטירתו יצאו לאור חידושיו על הש”ס, ב – 3 כרכים. (אנציקלופדיה לבית ישראל)