מחכמי גליציה וארץ – ישראל. סופר וחוקר רב היקף. נולד בלבוב בשנת ה’תרמ”ט (1889). נפטר בתל – אביב בשנת ה’תשל”א (1971). בן למשפחה חסידית שהיתה קשורה לאדמו”רי רוז’ין. עד לעלייתו ארצה בשנת ה’תרצ”ה (1935) התפרנס ממו”לות וממסחר בספרים. בארץ שימש ספרן בספרייה התורנית על – שם הרמב”ם (רבי משה בר מימון) בתל – אביב. סירב לשמש ברבנות. היה גדול בתורה, בעומק ובהיקף גדול, ועם זאת צנוע. עיקר פירסומו ביצירתו התורנית והספרותית הענפה ובבקיאותו הרבה בכל הספרות התורנית.

בין חיבוריו: “קב בשמים”- על הש”ס; “מרגליות הים” – על מסכת סנהדרין; “נפש חיה” – על “שולחן ערוך” חלק “אורח חיים”; “שערי זוהר” – השוואה של ספר הזוהר עם ספרות חז”ל בהלכה ובאגדה; מהדורות מוערות של ספר ה”זוהר”, “תיקוני הזוהר”, “זוהר חדש” ו”ספר הבהיר”. כתב ביוגרפית על כמה מחכמי ישראל. ההדיר ספרי קדמונים בתוספת מבואות והערות. (אנציקלופדיה לבית ישראל)  

פלאפון

הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!

בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים