רבי נתן בר שמעון הכהן אדלר, מחכמי פולין ואשכנז, גדול בתורה ומופלג בקדושה ובפרישות. רבי אלימלך מליז’נסק אמר עליו שלא הייתה בעולם נשמה קדושה כמוהו זולת נשמת הבעש”ט (רבי ישראל בעל שם טוב). נולד בי’ בטבת ה’תקי”ב (1751). נפטר בכ”ז באלול ה’תק”ס (1800). תלמידו המובהק של רבי דוד טבלי שיף מפוסקי הדור הנודעים. כן למד אצל רבי אברהם אביש מפרנקפורט, מחבר “ברכת אברהם”.
בהיותו בן 20 שנה ייסד ישיבה והרביץ בה תורה לתלמידים מרחבי אירופה. מתלמידיו הנודעים: רבי משה סופר (בעל “חתם סופר”) ורבי אברהם ביגנא, אב”ד וריצבורג (מחבר “זכרון אברהם”). היה בקי בקבלה ועסק בקבלה מעשית. אירגן בביתו מניין מתפללים ועבר לפני התיבה בסידורו של האר”י הקדוש ובמבטא הספרדים, שאותו למד מרבי חיים מודעי מירושלים, שהיה אורח בביתו מספר שנים. נהג לעלות לדוכן מדי יום כמנהג הספרדים. נקט חומרות מיוחדות, במיוחד בהלכות שחיטה וטרפות ובאיסורי מאכלות, ובשל כך גרם לחיכוכים מתמידים בין תלמידיו לראשי הקהילה בפרנקפורט, אם כי הכל הכירו בלמדנותו ובקדושתו.
בשנת ה’תקל”ט (1779) נידו תלמידיו אחד מאנשי הקהילה. רבי נתן הוזמן לבית-הדין בעקבות מעשה זה, אך לא הופיע. כתוצאה מכך נאסר על רבי נתן לקיים מניין בביתו, ונאסר על כל אנשי הקהילה להשתתף במניין זה. רבי נתן התעלם אף מאיסור זה, ומשום כך הוציאו חכמי הקהילה ופרנסיה מכתב חתום בידי רב הקהילה, רבי פנחס הורוביץ, מחבר “ההפלאה”, המזהירו מפני הטלת חרם כנגדו שימנע ממנו למלא תפקיד רבני. המכתב אושר על-ידי השלטונות ורבי נתן נאלץ לסגור את המנין.
בשנת ה’תקמ”ב (1782) הוזמן לשמש רב בבוסקביץ’ שבמורוויה. הוא לא הסכים לקחת עימו את תלמידו המובהק רבי משה סופר, שהיה אז בן 20 שנה, וזה רץ כמה פרסאות אחר עגלת רבו, עד שהרגיש בו והעלהו אליו. בדרכם עברו דרך פראג, שם נתקבלו בכבוד רב על-ידי רבי יחזקאל לנדא (בעל “נודע ביהודה”). בבוסקביץ’ לא הסכימו ראשי הקהל לחומרותיו בענייני טרפות. כעבור שלוש שנים עבר לוינה ולבסוף שב לפרנקפורט. כאן פתח את ישיבתו וחידש את המניין בביתו, למרות האיסור הישן על כך. האיסור בוטל בי”א באלול ה’תק”ס (1800), שלושה שבועות לפני פטירתו של רבי נתן. אחר מותו הספידו רבי פנחס הורוביץ, שכיהן כאב”ד בפרנקפורט. על ציון קברו ובספר הזכרת הנשמות של הקהילה מפליגים בשבח תורתו, חסידותו, צניעותו, נדיבותו ושאר מידותיו התרומיות. תלמידו, ה”חתם סופר”, נהג לדרוש בבית-הכנסת כל שנה ביום פטירת רבו, והעיד עליו ששבילי הרקיע היו נהירים לו יותר מאשר למלאכים. ספרו “משנת רבי נתן”, המבוסס על הגהות שרשם בשולי ספר המשניות שלו, ובהן הביא גם מפירושי רבו רבי דוד טבלי שיף, הודפס על-ידי תלמידיו.דברי הלכה ואגדה משלו נדפסו בשו”ת “חתם סופר” ובספר “תורת משה” לרבי משה סופר. (מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)
הצטרפו לקבלת עדכונים מערוץ התורה בוואטסאפ או בטלגרם שלכם!
בערוץ התורה נשלחים מדי יום לאלפי יהודים ברחבי העולם תכנים נפלאים וייחודים, קצרים וקולעים במיוחד שלא יתפסו לך את כל היום, מעט הכמות ורב האיכות