רבי משה איסרליש זצ”ל (הרמ”א)

רבי משה איסרליש בר ישראל (רמ”א) מגדולי הפוסקים בפולין.
כבר מגיל צעיר נחשב גדול בתורה.

נולד בקרקוב בסמוך לשנת ה’ר”ץ (1530) – נפטר בל”ג בעומר ה’של”ב (1572).

תלמידו המובהק של רבי שלום שכנא ראש ישיבת לובלין.
היה דיין בית הדין הגדול בקרקוב.
עמד בקשרי מכתבים עם קרובו מהר”ם פדובה (רבי מאיר קצנלבויגן), זקן ומנהיג הדור, ועם קרובו מהרש”ל (רבי שלמה לוריא).

היה בעל נכסים רבים ועסק בתורה מתוך רחבות.
יסד ישיבה בקרקוב והחזיק את תלמידיה.

מגדולי תלמידיו נודעו רבי יהושע פלק כ”ץ (בעל סמ”ע) ורבי מרדכי יפה (בעל “הלבושים”).

במקביל לספרו של רבי יוסף קארו “בית יוסף” על “ארבעה טורים”, שבו פסק את ההלכה על יסוד ספרי רבני ספרד כמו הרי”ף (רבי יצחק אלפסי) והרמב”ם (רבי משה בר מימון), חיבר רבי משה איסרליש את הספר “דרכי משה” על ה”טורים”, ובו פסיקת רבני צרפת ואשכנז ומנהגי קהילות אלו.
כאשר הופיע “שולחן ערוך” לרבי יוסף קארו, כתב עליו רבי משה איסרליש את הגהותיו במקומות שרבני צרפת ואשכנז נחלקו על הכרעות רבי יוסף קארו.
הגהות אלו קרויות “מפה”, שכן היא פרושה על ה”שולחן ערוך”.
שני חיבורים אלה, “שולחן ערוך” ו”הגהות רבי משה איסרליש”, מודפסים בכל המהדורות כשהם משולבים, והם מהווים את ספר ההלכה שלאורו הולך היום עם ישראל כולו, הספרדים כפסקי רבי יוסף קארו, והאשכנזים כפסקי רבי משה איסרליש, כדברי בעל “משאת בנימין” (רבי בנימין סלניק): “רבותינו הבית יוסף והרבי משה איסרליש הם עמודי עולם ומימיהם אנו שותים” (סימן סט).

עיקר פסקיו של רבי משה איסרליש מיועדים לבני אשכנז: “שבכל מדינות אשכנז קיימו וקיבלו עליהם דברי רבינו הרבי משה איסרליש ובתריה אנו נגררין בכל דבריו” (שם).
אם כי גם הספרדים מסתמכים על רבי משה איסרליש בדברים שאינם נגד דעת ר”י קארו.
הם רגילים לכנות אותו בתואר כבוד – “מור”ם” (מורנו רבי משה).

בין רבי משה איסרליש לרבי יוסף קארו שררו יחסי ידידות.
הם החליפו ביניהם מכתבים רבים בנושאי הלכה.
באחד המכתבים ביקש רבי משה איסרליש מרבי יוסף קארו שירכוש עבורו בצפת כתב-יד מדויק של “תיקון סופרים”, ועל-פיו כתב רבי משה איסרליש בכתב ידו ספר תורה והכניסו לבית-הכנסת שיסד אביו בקרקוב לעילוי נשמת אמו.
בית-כנסת זה עומד עד ימינו ונודע כ”בית כנסת הרבי משה איסרליש”.
היתה לו יד גם בחכמת הפילוסופיה והתעניין באסטרונומיה ובחכמת הקבלה.

בין ספריו:
“תורת חטאת” – בענייני איסור והיתר;
“מחיר יין”- פירוש למגילת אסתר;
שו”ת הרבי משה איסרליש;
“תורת העולה”;
פירוש על “הזוהר”.

הכיתוב על מצבתו מעיד על גדולת אישיותו: “ממשה ועד משה לא קם כמשה בישראל”.

(מתוך אנציקלופדיה לבית ישראל)